עוזר נ' מגדל חב' לביטוח בע"מ

פסק דין

בפניי תביעת פיצויים לפי חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים, התשל"ה–1975.

התובע נפצע בתאונת דרכים שאירעה ביום 18.5.02.

הנתבעת אינה חולקת על חבותה לפצות את התובע והמחלוקות בין הצדדים נוגעות לגובה הנכות שנגרמה לתובע, להשלכות התפקודיות של הנכות ולגובה הפיצוי המגיע לתובע.

חוות הדעת בתחום האורטופדיה

ד"ר אהוד שרצר מונה כמומחה מטעם בית המשפט בתחום האורטופדיה.

בחוות דעתו קבע ד"ר שרצר נכות בגובה 5% בגין ממצא של גירוי שורשי רגל ימין ללא הפרעת הליכה. כמו כן קבע ד"ר שרצר נכות בגובה 4% בגין הממצא של נזק ניווני התחלתי במרווח בין החוליות L5-S1 שנראה בבדיקת CT.

לפי חוות הדעת אין כיום לנזק הניווני במרווח בין החוליות משמעות תפקודית, אולם בטווח של 15 או 20 שנים המרווח יצטמצם בשל השינוי הניווני שעובר הדיסק ואז יש, לדעת ד"ר שרצר, לצפות להגבלת תנועה בעמוד השדרה המותני, אשר מקנה את הנכות הנוספת.

מחוות הדעת עולה כי פגיעה במרווח אחד יכולה לגרום לנכות בדרגה של 6% ולאור זאת, ולאור גילו הצעיר של התובע, קבע ד"ר שרצר בשל נכות עתידית משוערת זו נכות בגובה 4%.

סך כל הנכות על פי חוות הדעת 9%.

על פי בקשת הנתבעת נחקר ד"ר שרצר על חוות דעתו.

ד"ר שרצר התבקש להתייחס לתלונות של התובע בעבר על כאבי גב והסביר כי התלונות לא היו משמעותיות ואין בהן כדי להצדיק ייחוס של חלק מהנכות לעבר.

ד"ר שרצר חזר והסביר כי ממצאי ה- CT אינם תקינים לאדם צעיר (ד"ר שרצר, עמוד 4 שורות 25–26 לפרוטוקול). לדבריו, שינוי ניווני הוא תהליך מתמשך לאורך שנים והוא מצביע על נזק נקודתי שנגרם באותו אזור (עמוד 4 שורות 29–30 לפרוטוקול).

התובע היה מעורב בתאונת דרכים קודמת שאירעה בשנת 2000.

לשאלה האם יכול להיות שגם תאונה זו תרמה לשינויים הניווניים השיב ד"ר שרצר "יכול להיות" (עמוד 5 שורה 4 לפרוטוקול).

כאשר התבקש לחלק את הנכות בין התאונות, השיב ד"ר שרצר: "נורא קשה, כי כמות הבדיקות אחרי התאונה משנת 02' היא שלוש ארבע בדיקות, למעט זו של 08' שהיא מאוחרת יותר" (עמוד 5 שורות 6–7 לפרוטוקול).

בהמשך הסביר ד"ר שרצר כי התלונות הופיעו מספר שנים אחרי שאירעו שתי התאונות, כאשר אחרי כל אחת מהן לא נרשם רצף תלונות משמעותי, ולכן קשה לדעת האם השינוי הניווני התחיל בתאונה הראשונה או השנייה (עמוד 7, שורות 22–25 לפרוטוקול).

לשאלת ב"כ הנתבעת השיב המומחה כי יכול להיות שחלוקה של 1/3 ו- 2/3 היא חלוקה נכונה (עמוד 7 שורה 26 לפרוטוקול). לשאלת ב"כ התובע חזר והשיב ד"ר שרצר כי קשה לתת תשובה בנוגע לחלוקה (עמוד 9 שורה 22 לפרוטוקול).

לשאלת ב"כ התובע מדוע העניק לתובע נכות בגובה 4% ולא בגובה 6% בגין הגבלת התנועה השיב ד"ר שרצר כי עשה זאת מאחר והתובע לא סובל עדיין מהגבלת התנועה (עמוד 12 שורה 2 לפרוטוקול).

לטענת הנתבעת על פי סעיף 37(10)ב' לתוספת לתקנות הביטוח הלאומי (קביעת דרגת נכות לנפגעי עבודה), התשט"ז-1956 אמור היה המומחה להעניק לתובע או את הנכות הנוירולוגית או את האורטופדית, אך לא את שתיהן. עוד לטענתה, יש לזקוף לפחות 1/3 מהנכות לתאונה משנת 2000.